קטע מתוך סרט – דוגמה לשיווק גרוע:

הבחור בתמונה מופיע בלילות עם כמה להקות רוק, ובמהלך היום הוא עובד במפעל לייצור תמציות. כשהוא מגיע לעבודה, הוא מחלק לעובדי המפעל פלאיירים להופעות שמקיימות הלהקות בלילות.

אין בעיה. שיווק זה מעולה. מחשבה תמידית על העסק גם בעבודה שלך בתור שכיר, זה מצוין. וגם חלוקת פלאיירים יכולה לפעמים להיות אחלה.

אבל למי?!

בסרט, העובדים במפעל בערך בגיל חמישים, חלקם עובדים זרים, חלקן עובדות מבוגרות פטפטניות (תראו לדוגמה את האישה שעומדת מאחוריו). לעומת זאת, המוזיקה שמנגן הבחור, איך לומר, לא מתאימה להם בכלל, כי זו מוזיקת רוק-מטאל שמפוצצת את האוזניים (תחשבו על זה שמנסים למכור לסבתא שלכם כרטיס להופעה של מטליקה – אלא אם סבתא שלכם היא משהו מעולם מאחר -סביר להניח שהיא לא הקהל המתאים).

בקיצור, לשווק זה מעולה. אבל לשווק גרוע, זה פחות מעולה, זה אפילו בזבוז זמן.

בעניינינו, אם אני מפרסמת פוסט שמיועד לכלות – אני אייעד אותו לקהל המתאים (ולא לגברים שעובדים במאפיה), ואם אני מציעה הדרכות על איפור, אני אציע אותם למקומות עבודה או לארגונים מסוימים שיכולים להתעניין בשירות כזה (ולא לעסק שמפעיל ירקניה). ועוד ועוד…
דיוק. זו מילת המפתח.

 

נשתמע,

חן

השארת תגובה