fbpx

"תביני חן, אני פרפקציונסטית.."

כמה דברים:

  • זה שאת פרקפציונסטית זה אחלה. אם לא היית פרפקציוניסטית, כנראה שלא היית בעלת עסק בתחום היופי. כן, זה יש קשר בין הדברים…
  • להיות קצת פרפקציוניסטית זה טוב. להיות יותר מדי פרפקציוניסטית זה רע. אם תמתיני ליום שבו תהי מסורקת ומאופרת ומתוקתקת כדי להעלות תמונה אחת שנועדה לשווק את העסק שלך, ואם לפני כל תמונה תוודאי שאת לובשת את ה-בגד שלך, ואם צילום של כל תמונה ייקח חצי שעה כי את לא מרוצה מכול שאר התמונות שצילמת, לעולם לא יהיה לך מספיק חומר לשיווק, ולעולם לא תעמדי בקצב שהשיווק דורש.
  • לא. תמונות מגוגל זה לא טוב. הקהל פחות מתעניין בתמונות המהונדסות האלה. הוא מבין שמנסים למכור לו משהו מצועצע ולא אמיתי. הקהל מתעניין יותר בתמונות אותנטיות שלך או של לקוחות שלך, ותמונות כאלה משווקות הרבה יותר טוב ומצליחות הרבה יותר להניע לפעולה.
  • אדם שלא אוהב את התמונות שלו, כנראה יצטרך 1,000 תמונות כדי לבחור אחת שתהיה טובה בעיניו. מה עושים במצב כזה? מצטלמים 1,000 פעמים ובוחרים תמונה אחת?! לא. פשוט מצטלמים, ארבע או חמש תמונות, ואז שולחים למישהו שסומכים עליו, והמישהו הזה שסומכים עליו יקבע אם התמונה טובה או לא טובה (אני שולחת את התמונות שלי לאביאל). אם המישהו שאנחנו סומכים עליו אומר שהתמונה טובה – אנחנו מעלים אותה ולא שואלים שאלות. 
  • תמונות אותנטיות זה קריטי. תמונות אותנטיות #שלך זה עוד יותר קריטי. בכנות, בלי זה, קשה מאוד לשווק את העסק ולהפוך אותו למיוחד ומעניין. את המיוחדת, כמובן, ואת בעלת העסק, ואם לא נשים אותך בפרונט, העסק לא יהיה בפרונט, וכל השיווק שלנו הולך לאיבוד.
  • לא חייב לחשוף הכול, ולכול אחת יש את הגבול שלה (מה לחשוף? מה לצלם? כמה להיחשף?). זה בסדר, כל עוד משווקים וכל עוד מעלים תמונות אמיתיות.

חומר למחשבה.

חן