יופי. נהדר. השקעת במכשיר הכי חדשני והכי בטוח והכי מפוצץ. ואחר כך בעוד מכשיר חדשני ומבטיח ומפוצץ. ואחר כל בעוד אחד. ובעוד אחר. ועוד אחד אחרון. ועוד אחד אחרון חביב. וזהו. ואת כולם פרשת ל4,863 תשלומים, ואת לא מרגישה את זה בחשבון. כאילו.

אבל מה קורה באמת?

אני לא מדברת על זה שלקנות מכשירים זה החלק הקל (כי מכשירים צריך לשווק – ראן פוסט נפרד), אבל אני מדברת על זה שכשקונים 7 מכשירים ופורשים את כולם ל-4,863 תשלומים – מתישהו  מרגישים קצת את התשלומים.

שימו לב לאתגר – תשלום בכרטיס אשראי הוא תשלום לכול דבר – ופרישה לתשלומים לא מבטלת את החוב. לנצח. קנית מכשיר ב-40,000 ₪? את חייבת 40,000 ₪. עכשיו או אחר כך. והתשלומים (שכבר הצטברו לחתיכת סכום כמאחדים את כל המכשירים יחד), כבר מזמן לא כאלה נוחים.

ההמלצה: לפני רכישת מכשיר קחי רגע למחשבה >> עשי חישוב של הירידות באשראי >> תגיעי למסקנה כמה המכשיר נחוץ ומה התועלת שבו (גם על זה – פוסט נפרד) >> נהלי את החשבון ואת ההוצאות >> ורק אם את בטוחה שאת מסוגלת לעמוד בזה >> ורק את במכשיר יש תועלת >> הולכים על זה.

בקיצור, לא קונים רק כי פורשים לנו לתשלומים. זה מתכון לצרות. צרות גדולות מאוד.