fbpx

אחת הפעולות הבלתי נסבלות עליי במכירה היא חנופה

מתן מחמאות שקריות ללקוחה כדי לסגור עסקה. מצחיק, כי לא מזמן האשימו אותי בכך שעשיתי את זה.

כמה פעמים נכנסנו לחנות בגדים ושמענו את המוכרת אומרת לנו שאנחנו מהממות בבגד הזה ובחולצה ההיא ובשמלה שבדיוק במבצע?! הרבה פעמים, וכשהסתכלנו במראה הרגשנו שאנחנו נראות כמו חבית, ואנחנו הרי לא מטומטמות, וקשה לעבוד עלינו במקרים כאלה, והתוצאה היא שבמקום להתחבר למוכרת, אנחנו מפתחים רגשות מנוגדים ומתחילים להתגונן, וגם אם נמצא פתאום איזה בגד שבאמת מחמיא לנו, כנראה שנסרב לקנות (כי כבר איבדנו אמון).

הרעיון האמיתי במכירה הוא להתחבר לקונה, אבל להתחבר מתוך מקום אמיתי ולא מתוך חנפנות. אפשר לתת מחמאות, אפשר לדבר על נושאים שונים כדי לשבור את הקרח, אבל לא כשזה נובע ממקום צבוע. אנשים מזהים מתי אנחנו מחרטטים אותם ומתי אנחנו מחמיאים להם סתם, וחשוב שנשמור על יושרה ועל אותנטיות.

מקרה לדוגמה: בזמן ההרשמה לאחד הקורסים האחרונים פנתה אליי מישהי בהודעה וכתבה לי שהיא מתלבטת אם להירשם. בהודעה היא ביקשה שאבטיח לה שהקורס שלי שווה ושהוא יגרום לה להצליח, כי אם היא כבר משקיעה את הכסף שלה,  היא רוצה לדעת בוודאות שהיא לא זורקת אותו לפח. התגובה שלי הייתה ברורה וחד משמעית: אני חושבת שאת לא מתאימה לקורס. בדיעבד היא בכול זאת ביקשה להירשם, והיא נרשמה, והיא באה בתלונות לאחר הקורס, כמובן…

מה שאני מנסה לומר הוא שתהיו אמיתיות עם הלקוחות שלכן, ואל תרגישו שכל הזמן צריך להחמיא והתחנף וללקק.

תחשבו על זה שמכירה מתוך חנופה תגרום לסגירה פחות טובה ופחות בטוחה, והמשמעות היא שיש יותר סיכוי לחוסר שביעות רצון.

תחמיאו, צרו קשרים טובים, שברו את הקרח, אבל תהיו אמיתיות, לא צבועות.

שלכן,

חן

דילוג לתוכן